קצת על ההיסטוריה של הטבעות

מאז שבני האדם עוד שכנו במערות הם נהגו להתקשט, שרידים מהתכשיטים השונים שלהם נמצאו בחפירות ארכאולוגיות במהלך ההיסטוריה   הטבעות הקדומות ביותר שנמצאו נמצאו בקברים במצרים העתיקה. המצרים נהגו לעשות שימוש בעיקר בטבעות חותם, בהן היה חותם חרוט על הלוח שיכל לשמש לאימות מסמכים על ידי מי שענד את הטבעת. לרוב עונדי טבעות החותם היו מלכים או אנשים בכירים בעלי תוקף וסמכות שכאשר הצטרכו לאשר פקודה או צו היו טובלים את הטבעת בצבע ולאחר מכן הידקו את החותם על גבי נייר פפירוס או קלף כדי לאשר את המסמך.

בהמשך היה נהוג לחתום באמצעות טבעת חותם או חותמות על שעווה על גבי נייר , מכתבים או צווים.

ובעוד אצל הגברים טבעות שמשו כסמל לסמכות או מעמד חברתי הרי שלנשים שימשו הטבעות לקישוט בלבד.

היוונים הקדמונים עשו שימוש בטבעות לקישוט, ובתקופה ההלניסטית החלו להשתמש בלוח הטבעת כדי לשבץ אבני קבושון cabochon בודדות, כמו קרנליאן  carnelians ונופך garnets, או vitreous pastes.

ברומא הטבעות חזרו להוות סמל חשוב למעמד חברתי. במאות המוקדמות של הרפובליקה הרומית, רוב הטבעות יוצרו מברזל יצוק, וענידת טבעות זהב הוגבלה למעמדות מסוימים, כמו הפטריציים שמילאו תפקידים גבוהים. אבל עד המאה ה-3 לפני הספירה הורחבה הפריבילגיה לענוד טבעות גם למעמד האבירים, או equites , ועד המאה ה-3 לספירה, בתקופת האימפריה הרומית, כמעט כל אדם למעט עבדים הורשה לענוד טבעת זהב.

הרומאים נחשבים גם שמקורם במנהג של טבעות אירוסין עם יהלום, המסמלות הבטחה לנישואין לבן המין השני.

לאורך כל ימי הביניים האירופיים לטבעת החותם הייתה חשיבות רבה בעסקאות דתיות, משפטיות ומסחריות.

הכנסייה הרומית-קתולית העניקה טבעות אפיסקופליות לבישופים שזה עתה מונו וטבעות אפיפיור ניתנו על ידי האפיפיורים לקרדינלים. טבעת אפיפיורית ענקית בשם “טבעת הדייג” – עשויה ברונזה מוזהבת הנושאת את דמותו של דיג פטרוס הקדוש – משמשת באופן מסורתי את האפיפיור כחותמת למסמכים אפיפיוריים.

מלבד טבעות אלה, היו גם טבעות בעלות משמעויות נוספות כמו טבעות זיכרון, שעליהן נחקקו שמו, תאריך הפטירה או אפילו דמותו של נפטר; טבעות פוזי, שעליהן הייתה חרוטה כתובת או כמה שורות פסוקים; טבעות נסתר, שתפקדו כקמעות והיו אמורות להיות בעלות כוחות מאגיים; וטבעות רעל, ששוליהן החלולים הכילו רעל למטרות התאבדות או רצח. בנוסף עוצבו גם טבעות עם מסגרות שנפתחו והחזיקו מזכרות סנטימנטליות במיניאטורות כמו תמונות /אבנים וכד’.

עד המאה ה-19, ההבחנות המסורתיות בין סוגי הטבעות התקלקלו  וטבעות מכל הסוגים עוצבו בהשראת סגנונות העבר למטרות קישוט. אז כבר יוצרו הטבעות באיכות משובחת, רבות מהן על ידי מכונה, בדרך כלל מזהב או כסף וכללו יהלומים בגודל סטנדרטי או אבנים יקרות אחרות.

מאז ועד היום נהוג לענוד טבעות למטרות קישוט פשוטות טבעות אופנתיות או טבעות המשמשות כסמלים של אירוסין נישואין והערכה בדרך כלל מבני זוג או משפחה.


שתפו פוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email